בע"מ (בפירוק) נ' רוזנפלד

החלטה

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה עוד ביום 29.5.1989, חוב של הנתבע בחשבון שנוהל על-ידו אצל התובעת בסניף שבשכונת מאה שערים בירושלים (להלן – הבנק).

2.כעולה מהמסמכים שהובאו בפניי, ביום 25.7.1989, ניתן פסק דין אשר קיבל את התביעה (להלן- פסק הדין) בהיעדר הגנה, וביום 20.2.1990 הוגש פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

3.ביום 29.3.2012 הגיש הנתבע בקשה לשחזור התיק.

בהחלטתו מיום 13.5.2012 דחה כב' השופט ש' פיינברג את בקשת הנתבע וקבע כדלקמן:

" על פי הפסיקה, בעל דין שאינו פוצה את פיו נוכח הליכי הוצאה לפועל הננקטים נגדו מנוע מלבקש ביטול של פסק הדין שניתן נגדו (ע"א 466/64 קמינסקי נ' פופקין, פ"ד יט(3) 161).

אין מחלוקת שהמבקש היה מודע היטב להליכי ההוצאה לפועל בגין פסה"ד בתיק.

לפיכך, מנוע הוא מלבקש את ביטול פסק הדין. בנסיבות אלה, אין עילה לבקש את שחזור התיק.

הבקשה נדחית..."

4. בבקשה שלפניי, שהוגשה כחודש לאחר החלטת כב' השופט פיינברג, מבקש הנתבע את ביטול פסק הדין תוך ציון כי לאור החלטת כב' השופט פיינברג אין הוא מבקש את ביטול פסק הדין מחמת הצדק, כי לא ידע אודות פסק הדין, אלא כבקשה לגופו של עניין.

לטענת הנתבע, הוא מעולם לא ניהל חשבון בבנק, ופסק הדין ניתן נגדו, ככל הנראה, בטעות.

הנתבע טוען כי מטעמים אלו סיכויי הגנתו גבוהים ומשכך, יש לבטל את פסק הדין.

5.לאחר עיון בחומר שהובא בפניי , החלטתי לדחות את הבקשה.

בהתעלם מהעובדה שפסק הדין ניתן לפני למעלה מ-20 שנים, ומבלי להיכנס לסיכויי ההגנה הנטענים על-ידי הנתבע - הרי שהחלטת כב' השופט פיינברג קבעה באופן מפורש כי הנתבע היה מודע להליכי ההוצאה לפועל לגבי פסק הדין ומטעם זה נקבע כי הוא מנוע מלבקש כעת את ביטול פסק הדין ואת שחזור התיק לשם כך.

החלטת כב' השופט פיינברג לא בוטלה ולא הוגש עליה ערעור, ומשכך - הפכה לחלוטה ומכוחה לא רשאי היה הנתבע להגיש את בקשתו זו ועל כן היא נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: